הרוח במפרשים מתוך פסקת המהות במגילת העצמאות:
…מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.”
סוגיית חובת השירות מלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה ומהווה כר פוֹרה למחלוקת חברתית רחבה. היא טעונה מפני שיש בה חיים ומוות, מפני שהיא מגדירה שייכות. מפני שהיא מהווה מקפצה לחיים של משמעות. פעם אחר פעם היא עולה לחזית הדיון הציבורי, ופעם אחר פעם מציעים הפוליטיקאים הסדרים חלקיים שאינם מתמודדים עם עומק הבעיה, הסדרים שאין בהם כדי לאחות את הקרע הכואב ולסייע לבניית סיפור ישראלי משותף.
סוגיית חובת השירות מלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה ומהווה כר פוֹרה למחלוקת חברתית רחבה. היא טעונה מפני שיש בה חיים ומוות, מפני שהיא מגדירה שייכות. מפני שהיא מהווה מקפצה לחיים של משמעות. פעם אחר פעם היא עולה לחזית הדיון הציבורי, ופעם אחר פעם מציעים הפוליטיקאים הסדרים חלקיים שאינם מתמודדים עם עומק הבעיה, הסדרים שאין בהם כדי לאחות את הקרע הכואב ולסייע לבניית סיפור ישראלי משותף.
מאי 18′ – הקמת ועדת השירות של פנימה.
יולי 19′ – פרסום המתווה המלא.
דצמבר 19′ – כנס מכון אהרן לבחינת מודל השירות “שווה לכולם”.
מרץ-אפריל 20′ – השקת תכנית “מעלות” לשירות אזרחי מקצועי לחרדים ותכנית כבאי מבצעי בשירות בשיתוף עם רשות השירות הלאומי-אזרחי.
יולי 20′ – רתימת נציגים מכל המפלגות.
אוגוסט 20′ – בשיתוף עם רשות השירות הלאומי-אזרחי, תכנית “עתודה אקדמית” ראשונה יוצאת לדרך בתחום הסיעוד.
דצמבר 20′ – חתימת הסכם להקמת “שירות אזרחי טכנולוגי”.
ינואר 21′ – רשות השירות הלאומי-אזרחי מגבשת תכנית אסטרטגית הקושרת שירות והכנה לתעסוקה.
פברואר 21′ – ניסוח הצעת חוק “שירות ישראלי”
מרץ 21′ – החלטת ממשלה על הקמת תכנית “שנת מעבר” למעורבות צעירים ערבים ברוח המתווה.
דצמבר 21′ – הקמת צוות ממשלתי להסדרת מתווה שירות חדש
דצמבר 21′ – POC השקת פיתוח השירות הטכנולוגי- “8200 אזרחי”.
מרץ 22′ – ביסוס דו”ח מחקר ומדידה שנתי אחר מסלולי שירות צעירים.
מאי 22′ – תקצוב 4 מסלולי שירות ביטחוניים-אזרחיים מקצועיים ייחודיים לחרדים.
יוני 22′ – מיזם משותף בראשות קרן רש”י לביסוס סטנדרטיזציה לשירות מקדם מוביליות.
במהלך ניתוח משבר הגיוס קיימנו מחקר מעמיק שכלל סקירת מודלים בעולם, מעל 100 ראיונות עומק עם אנשי מפתח, בדקנו את כל החוקים, הוועדות והתייעצנו עם מכוני מחקר מקצועיים לניתוח הסוגיה מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית ותרבותית.
הגענו לחמש תובנות מרכזיות עליהן ביססנו את בניית המתווה החדש:
חיזוק לכך ניתן לראות בירידה בהתנדבות לקרבי ובהתרחבות תופעת האינדיבידואליזם. הדיון הציבורי עוסק אך ורק בגברים חרדים. וזה מדהים. הוויכוח האחרון על חוק הגיוס הסתיים בבחירות נוספות בעקבות חוסר הסכמה של גיוס 200 חרדים. הציבור הערבי המהווה 20% מהאוכלוסייה – כלל לא לוקח חלק בדיון. לא חלק מהמשחק.
מתווה השירות החדש מהווה מודל ליצירת חיים משותפים עמוקים, בהם הזהות הקהילתית נשמרת בד בבד עם יצירתו של אתוס ישראלי משותף, המעצים את מקומה ואת חלקה של כל קהילה וקהילה בפסיפס הקיום הישראלי. המתווה מאפשר לכל אזרחי המדינה לממש את חובת השירות וההתנדבות, תוך שהוא נותן מענה אמיתי לצרכי המדינה והחברה, מתמרץ בצורה הולמת את מאמץ הצעירים ויוצרת מסלולים חדשים למוביליות ולהשתלבות תעסוקתית וחברתית ראויה.
המתווה מתבסס על חמישה עקרונות יסוד:
המתווה כולל שלושה ערוצים: צה”ל, ביטחון פנים והצלה, חינוך ורווחה. בכל ערוץ מגוון תפקידים בעצימות שונה. מסלולים מסוימים יאפשרו לצעירים להתקדם לתפקידי ניהול, הדרכה והובלה.
יצירת מתווה שירות לכולם מהווה יעד ישראלי ראשון במעלה. השירות בישראל יכול להיות ערך שהמדינה מבקשת להקנות לכל אזרחיה. באמצעות השירות ישראלים לומדים להתנדב, לתרום ולעזור איש לרעהו. החברה הישראלית תזכה לשירותים חברתיים טובים יותר בתחום הבריאות, הרווחה, החינוך והביטחון. באמצעות השירות צעירים רבים יקבלו הכשרות מתקדמות וירכשו ניסיון וכלים להשתלבות בעולמות ההשכלה והתעסוקה. באמצעות השירות ישראל תצמצם פערים סוציו-אקונומיים.
הנכם מוזמנים לקרוא אודות המתווה בתקציר המנהלים ולהעמיק במתווה השירות המלא והמקיף.
אנו קוראים לכם להצטרף אלינו לדרך על מנת לקדם את המתווה ולהבטיח שייושם בפועל תוך שמירה על העקרונות העומדים בבסיסו.
הקמת הצבא
אביגדור ליברמן
(2018)
ועדת לבדיקת נתוני גיוס חרדים לצה"ל
דוקטורט נסרין חדאד חאג יחיא