הרוח במפרשים מתוך פסקת המהות במגילת העצמאות: 

...מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."

"

האתגר הישראלי

אחת הסוגיות המדממות, מסעירות ומכאיבות לישראלים יוצאי אתיופיה היא סוגיית היחס לקרוביהם מ"זרע ישראל" שנותרו באתיופיה. בשנת 1990 החל תהליך שיבה ליהדות בקרב עשרות אלפי בני "זרע ישראל" - צאצאי יהודי אתיופיה שהתנצרו למן שלהי המאה התשע עשרה. אותה אוכלוסייה בחרה לשוב ליהדות והביטוי לכך היה עזיבת הכפרים והגעתם למחנות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה תוך בחירה בחיים של דוחק ועוני. 

ממשלת ישראל מאשרת עלייה בכל שנה לבין כמה מאות לכמה אלפי ממתינים אתיופים הטוענים שהם מ'זרע ישראל'. הממתינים ממשיכים לחיות, מתחתנים, יולדים ילדים ובכך הבעיה נעשית מורכבת יותר ויותר. נכון לכתיבת שורות אלו, ממתינים בתנאים קשים כ- 13,000 צאצאי זרע ישראל הממתינים לעלות לישראל, למרביתם קרובים מקרבה ראשונה בארץ.

מתווה ממתינים לשב 

תקציר מנהלים 

המתווה המלא

אבני דרך

ספטמבר 2019  - הקמת ועדת העלייה 

ינואר 2020 - משלחת פנימה לאתיופיה

פברואר 2020 - גיבוש מתווה מדיניות לסוגיית העלייה מאתיופיה 

מאי 2020 - פרסום מתווה המדיניות

הרב עובדיה יוסף:

"לכן באתי למסקנה, כי הפלאשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש ואין כל ספק שהגאונים הנ"ל שקבעו שהם משבט דן חקרו ודרשו והגיעו למסקנה זו על פי עדויות וראיות מהימנות ביותר... וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בענייניהם... והחלטתי לפי עניות דעתי שהפלשים הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה והתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה ולחנכם ברוח תורתנו הקדושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה ושבו בנים לגבולם."

הפתרון המוצע 

גיבוש מדיניות משותף, החלטת ממשלה ומתן תשובה רשמית לממתינים

לאור המורכבות הרבה וייחודיותה של הסוגיה, הפתרון שגובש מאפשר לגורמים השונים לקבל החלטה משותפת, תוך הימנעות מיצירת תקדים אשר יחייב אותם בעתיד. עם זאת, לראשונה תספק הממשלה תשובה רשמית וראויה לכל אחד ואחת מהממתינים באתיופיה, על מנת שאלו לא יחיו חיים שלמים בתקוות שווא כי יש ביכולתם לעלות ארצה. מאידך, הזכאים לעלות ארצה יזכו לתשובה רשמית ויקבלו מענה הולם לצרכיהם על מנת לעלות ארצה בצורה מיטבית ותוך תיקון טעויות העבר, ללא קשר לעלות התקציבית הכרוכה בכך עבור מדינת ישראל.      

ממשלת ישראל תאשרר ותעדכן את החלטותיה להעלאת הממתינים באתיופיה. הממשלה תטיל על שרת העלייה והקליטה להכין תכנית לעלייה תוך קביעת תאריך יעד לסגירת קהילות המעבר בגונדר ובאדיס. קביעת הקריטריונים תעשה בשיתוף: 

  • מנהיגות רוחנית מקהילת יהודי אתיופיה, זקני העדה ורבנים מובילים מהציבור הכללי

  • נציגי משרד הפנים ורשות ההגירה

  • נציגי הסוכנות היהודית לישראל

  • נציגי הממתינים 

  • מומחים לנושא

הבעיה

אז מה בעצם הבעיה עם העלייה מאתיופיה?

למעשה ממשלת ישראל מתקשה מאוד לקבל החלטה בסוגיית העלייה מאתיופיה, אשר מתאפיינת במורכבות רבה ומכילה בתוכה אתגרים רבים. תהליך העלייה של צאצאי 'זרע ישראל' נוהל עד כה ע"י פעילים יהודיים מהארץ ומהעולם שפועלים באתיופיה. מערכת היחסים בינם ובין הממשלה מאופיינת בחוסר אמון עמוק. לפיכך, בעשור האחרון ממשלות ישראל מתקשות להמשיך לעסוק בסוגיה זו ונמנעות מקבלת החלטה ברורה וקביעה האם יתר הממתינים זכאים לעלות ארצה. ממשלות ישראל לא קיימו בחינה מדוקדקת ולא גיבשו מדיניות ביחס לממתינים לעלייה מאתיופיה. פעולות ממשלות ישראל לאורך השנים נעשו כתגובה ללחצים שונים שהופעלו בתקופות שונות. כמו כן, ממשלות ישראל הסתמכו בהחלטותיהן על פעולות של גורמים לא רשמיים.

במרכז סוגיית העלייה מאתיופיה חשוב לתת את הדעת לשלושה הקשרים חשובים:
 

ההקשר היהודי - הממסד היהודי והישראלי ממשיך להטיל ספק ביהדותם של העולים מאתיופיה.

צבע העור - הישראלים יוצאי אתיופיה טוענים לאפליה על רקע צבע עורם, ומקשרים גם את סיפור הממתינים לאפליה ממוסדת של הממשלה כלפיהם.
הקהילה האתיופית בישראל מחזיקה עמדות שונות בעד ונגד העלאת הממתינים. ישנם אלה המחכים לעליית קרובי המשפחה ונאבקים מישראל להכרה בזכותם לעלות. 

מהצד השני, ישנם קולות מרכזיים בקהילת 'ביתא ישראל' הטוענים שהממתינים כלל אינם יהודים ואין להעלותם ארצה ואף חוששים שעלייה נוספת מאתיופיה תביא לערעור על יהדותם.

אז מה בעצם נרוויח מזה?

קידום המתווה יביא לסיום הפרשה הכאובה ויאפשר למשפחות הזכאיות להתאחד לאחר שנים רבות. ההחלטה העומדת בבסיס המתווה תאפשר גם למי שאינו זכאי עלייה - להמשיך את חייו מבלי להמתין שנים ארוכות בהמתנה לתשובה ותנאי מחייה קשים.

הקהילה האתיופית תוכל לשקם את האמון במדינה ובמוסדותיה, אשר נפגע בין היתר כתוצאה מהפרשה הכאובה.

החברה הישראלית תקבל הזדמנות נוספת לתיקון חברתי תוך קליטה ראויה של המשפחות הנוספות והפקת לקחים מטעויות העבר.

מדינת ישראל תוכל לפרסם מדיניות ברורה לכל הרואה עצמו שארית זרע ישראל ולאפשר למנגנונים מסודרים לנהל את תהליכי העלייה ארצה, תוך הימנעות מלחצים פוליטיים.


הנכם מוזמנים לקרוא עוד ולהעמיק במתווה הפתרון המלא או בתקציר המנהלים

 

אנו קוראים לכם להצטרף אלינו לדרך על מנת לקדם את המתווה ולהבטיח שייושם בפועל תוך שמירה על העקרונות העומדים בבסיסו.

השותפים שלנו

 

מאגר מידע

מצגת ועדת היגוי בנושא הממתינים 

פנימה (דצמבר 2019)

מסמך אייקון-01.png

סוגיית זכאותם לעלייה של בני הפלשמורה

אוגדה ישראלית למען יהודי אתיופיה

מסמך אייקון-01.png

שיתוף ציבור

פנימה רואה חשיבות אדירה ביצירת פתרונות מדיניות קונקרטיים וישימים בהשתתפות כלל חלקי החברה בישראל. 

מגוון דעות וקבלת פידבק כנה אודות הפתרון המוצע הכרחית לבנייה משותפת של אתוס ישראלי. 

נשמח לשמוע את דעתך! 

אנחנו מבטיחים לקרוא בעיון ולאפשר לך הזדמנות אמיתית להשפיע על אופי הפתרון.