פתרון בבנייה
איזון
רשויות
הרוח במפרשים מתוך פסקת המהות במגילת העצמאות:
...מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."
"
האתגר הישראלי - איזון בין רשויות
הוויכוח הציבורי בסוגית בית המשפט העליון בפרט והפרדת הרשויות במדינה בכלל, מתמקד במחלוקת בין הגורסים כי בית המשפט העליון מנהל את המדינה ולוקח על עצמו תפקידים שמעולם לא ניתנו לו, לבין אלו שרואים בבית המשפט כמעוז האחרון לשמירה על זכויות המיעוטים בישראל.
המערכת המשפטית היא חלק משמעותי בשיטת המשטר הדמוקרטית. בשיטות דמוקרטיות שונות - תפקידיה של המערכת שונים. בישראל בית המשפט העליון הוא כתובת מרכזית להגנה על זכויות הפרט אך גם מהווה מוסד הבולם ומאזן את הרשויות האחרות. שאלת האיזון בין הרשויות השונות היא לב העניין שמייצר סערה חריפה בין הצד השמרני לבין הצד האקטיבסטי בחברה הישראלית.
מנקודת המבט השמרנית– לאורך שנים לוקחת על עצמה מערכת המשפט סמכויות לא לה. המשמעות של המצב הזה הוא פגיעה במשילות בישראל ובערך הדמוקרטי של שלטון העם והכרעת הרוב.
מנקודת המבט האקטיביסטית - מערכת המשפט איננה אקטיבית מספיק ועליה להכריע בכל הסוגיות אשר מגיעות לפתחה, בין אם הן סוגיות הקשורות בזכויות הפרט ובין אם הן סוגיות הקשורות באיזון הכנסת והממשלה.
במצב הקיצוני של הוויכוח טוענים השמרנים ל"DeepState" - השתלטות של בכירים ופקידים בשירות הציבורי, במקרה זה במערכת המשפט, על ניהול המדינה. במצב הקיצוני של האקטיביסטים הטענה היא לקיפוח של זכויות המיעוטים ולשרירות שלטונית / עריצות הרוב.
המאבק בין הגישות שוחק את מעמד הרשויות המשפטיות בציבור ובכך מסכן את הלגיטימציה של ההליכים המשפטיים בישראל.
אמון הציבור במערכות המשפט והחוק הולך ופוחת. לאחרונה נשמעים קולות בהירים הקוראים לערער על החלטות מערכות החוק והמשפט ולפקפק באמינותן.
הגיעה העת ליצור מרחב שיח שיאפשר מציאת איזונים מתאימים בין רשויות המדינה. הגיע הזמן לחידוש הקונצנזוס סביב מוסדות הצדק.
אבני דרך
נובמבר 2019- הקמת ועדת איזון רשויות פנימה
מנחם בגין, 1962:
"המבחן האמיתי לדמוקרטיה הוא בהפעלה המתמדת של ניגוד ושותפות. בין בית הנבחרים לבין הממשלה. ניגוד בלבד ביניהם, תוצאתו הרס; שותפות בלבד ביניהם, משמעותה עריצות. ניגוד ושותפות – זו נשמת החרות המדינית, הוכחה לקיומה, ערובה להמשכה. זו הסתירה הבונה. היא סותרת עריצות; היא בונה דמוקרטיה"
הפתרון שבדרך
ממשבר אמון לאמנה ישראלית חדשה
זוהי סוגיה משפטית ופוליטית, בה כל הצדדים מסכימים על חשיבות מעמדו של בג"צ. החסם העיקרי שאנו מזהים הוא חוסר אמון קיצוני בין הצדדים. החשדנות הקיצונית אינה מאפשרת קיום דיון שבסופו תוצע אלטרנטיבה שתהיה מקובלת על כולם. אנו מבקשים לבנות תשתית שתביא לאיזון בין הגישות. איזון שיחזק את הזהות הייחודית תוך הקפדה על ערכי החירות, הצדק והשוויון.
אנחנו רואים במשבר הזדמנות לגיבוש סיפור ישראלי משותף. באמצעות מודל הפעולה של פנימה, ניתן לייצר מרחב פתרון בו יגובשו צעדים מעשיים הכוללים הבנות בין צדי המתרס, מתוך מטרה משותפת ברורה לחיזוק אמון הציבור.
הבעיה
אז מה בעצם הבעיה עם איזון הרשויות בישראל?
קיים צורך מהותי בבית משפט עליון חזק, בעל יכולת ביקורת שיפוטית הנהנה מאמון נרחב בקרב הציבור. עם זאת, הפיכתו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לשחקן פעיל בזירה, עם הצלחתה של המהפכה החוקתית, נתפסת לעיתים כהסגת גבול ומאמץ פוליטי לא הוגן של מחנה השמאל.
התרבות הפוליטית הכוחנית בישראל מבקשת להגיע למנצחים ומפסידים.
הכרעות באשר לערכים מתנגשים מתקבלות ללא דיון מהותי בשדה הפוליטי-חברתי.
סוגיות ליבה בישראל "מתגלגלות" להכרעה משפטית, אשר מוגבלת ביכולתה לספק פתרונות מקיפים וברי קיימא.
כרסום בכוחו של בג"צ שוחק את כוחו בסוגיות של הגנה על זכויות.

אז מה בעצם נרוויח מזה?
הגעה להסכמה רחבה באשר למערכת המשפט טומנת בחובה הזדמנות גדולה לפתרון של מחלוקת מרכזית וארוכת שנים, המפצלת ומקטבת את החברה בישראל. אמון הציבור במערכות קריטי ליכולת התפקוד של מדינה דמוקרטית.
אנחנו מאמינים שהסכמות משותפות יובילו שינוי נדרש בתרבות הפוליטית בישראל ויאפשרו פתרונות המבוססים על דיון ציבורי וחברתי עמוק בין הקהילות השונות. כמו כן, האמון המחודש במערכות המשפט וחזרתו לקונצנזוס הישראלי, יאפשרו הגנה מיטבית על זכויות.
הנכם מוזמנים להתעדכן בהתקדמות מתווה הפתרון בעמוד זה ולהירשם לעדכונים בניוזלטר של פנימה.
השותפים שלנו
מאגר מידע
הציבור הנאור יהודי ודמוקרטי או ליברלי
דן ואבנון
המכון הישראלי לדמוקרטיה (2005)
אהרון ברק
מתן חוקה לישראל בדרל- פסיקת בית משפט
משה לנדוי
השוואת התייחסות בג"צ לעתירות מימין ומשמאל
דו"ח עמותת רגבים
שיתוף ציבור
פנימה רואה חשיבות אדירה ביצירת פתרונות מדיניות קונקרטיים וישימים בהשתתפות כלל חלקי החברה בישראל.
מגוון דעות וקבלת פידבק כנה אודות הפתרון המוצע הכרחית לבנייה משותפת של אתוס ישראלי.