top of page

מקומי בישראל

הרוח במפרשים מתוך פסקת המהות במגילת העצמאות: 

...מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."

"

האתגר הישראלי

ישראל נמצאת במשבר חברתי פנימי עמוק אשר מסכן את עתידה. המחלוקת העזה בין תפיסות עולם מנוגדות מאיימת על הלכידות החברתית, מערערת את היציבות ופוגעת בתפקוד המערכות. התבצרותה של כל קבוצה בעמדתה והתפיסה כי הניצחון של האחר הוא ההפסד שלי, מביאה להקצנת עמדות, לחוסר יכולת להתפשר, ולמניעת יצירתם של פתרונות מעשיים. 

 

על רקע משבר הקיטוב והאמון, והקושי של השדה הציבורי ברמת המדינה לספק מענה רלוונטי לצרכים החברתיים, הופך המרחב המקומי למפתח לשינוי פני החברה והמדינה. הזירה המקומית מהווה מרחב נדיר לחיבור של קהילות, לפתרונות הצומחים מלמטה למעלה, להשתתפות אזרחית, לתחושת משמעות ולמנהיגות שתוביל את המדינה לדרך חדשה. מרחב המספק הזדמנות של ממש ליצירה של חזון חוצה מגזרים המבוסס על טוב משותף. 

 

בבואנו לבחון את יכולת המרחב המקומי להגביר את הלכידות והחוסן החברתי עולים מספר מחירים חברתיים. המצב הקיים גורם לפגיעה באיכות החיים של התושבים, לפגיעה ביכולת של התושבים לעצב את חייהם, לתחושת מודרות ובדידות בקרב אוכלוסיות רבות ולפילוג חברתי. 

מתווה ממתינים לשב 

תקציר מנהלים

המתווה המלא

אבני דרך

מאי 2021  - הקמת ועדת מקומי בישראל

אוגוסט 2021 - גיבוש מתווה מדיניות לסוגיה המקומית 

ספטמבר 2021 - פגישה עם שרת הפנים, איילת שקד

אוקטובר 2021 - פרסום מתווה המדיניות

נובמבר 2021 - הקמת פורום ראשי רשויות לקידום המתווה

ציטוט (שם המצוטט):

"..."

הפתרון המוצע 

השתתפות אזרחית, קהילות חזקות, חיזוק המרחב המקומי ודמוקרטיה מקומית. 

המבנה ההיררכי הקיים היום, אשר כולל שלושה שחקנים; המדינה, הרשות המקומית והפרט, חסר אלמנט משמעותי ביכולת לחזק לכידות וחוסן חברתי. מבנה זה מחזק את התפיסה הרואה ברשות המקומית ספק שירותים טכני או צינור לביצוע החלטות השלטון המרכזי. אנו מציעים שני שינויים משמעותיים, הראשון הוספת שחקן מרכזי אשר ביכולתו להגביר את תחושת השייכות של התושבים למקום, והוא הקהילה. השני, שינוי המבנה ההיררכי למבנה מעגלי אשר רואה בכלל השחקנים מערכת סינרגטית המושפעת ומשפיעה אחד על השני, וכן כזו הנותנת לכל אחד מהשחקנים את המקום לקבל החלטות ולקחת אחריות. 

 

בתוך כך, מוצע להקים מנגנוני שיתוף ויזמות חדשים אשר יעודדו את התושבים לפעול במרחב המקומי; להכיר בישות הקהילתית כך שהקהילות יוכלו להתקשר עם המדינה דרך הרשות המקומות ולקבל כוח ללא תלות פוליטית; לתקצב ולהשקיע בתהליכי בינוי קהילות במרחב המקומי; להרחיב את הסמכויות והעצמאות של הרשויות המקומיות כך שיוכלו להתאים את עצמן לצרכי התושבים; לפעול לשיפור איכות השירותים וניהול שקוף לציבור; להרחיב את המנגנונים הדמוקרטיים הקיימים, כך שיביאו לחיזוק הדמוקרטיה המקומי; ולהרחיב את שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות. 

הבעיה

אנו מזהים ארבע בעיות יסוד אשר פתרונן יקדם לכידות וחוסן חברתי:

  1. ריכוזיות יתר – תפיסת הריכוזיות שולטת ומקשה על העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי וכן מקשה על יצירת מנגנונים לתקצוב גמיש. משבר הקורונה חשף את התקשורת הלקויה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי וחוסר התיאום ביניהם. 

  2. רשויות לא עצמאיות – הרשויות המקומיות תלויות בשלטון המרכזי מתקשות ליזום ולהתאים את שירותיהן לתושבים. הפוליטיקה המקומית חלשה, ומפספסת את ההזדמנות ליצור דמוקרטיה מקומית מהותית. 

  3. קהילות חלשות – היעדרן של הקהילות מביאה לכך שאנשים חיים כפרטים, חסרי שייכות ובודדים. קיים ניתוק בין התושבים למרחב המקומי-קהילתי אשר הופך רק לספק שירותים וצרכים בסיסיים, ללא התייחסות למשמעות ושייכות. 

  4. השפעה אזרחית נמוכה – הרשויות מתייחסות לתושביהם כאל לקוחות ורואות את תפקידן במילוי צרכים ופחות בעידוד מעורבות התושבים להיות שותפים בנעשה ברשותם. גם התושבים אינם תופסים את עצמם כבעלי השפעה ומרביתם אינם רואים ערך משמעותי בפוליטיקה המקומית. 

אז מה בעצם נרוויח מזה?

שיתוף הפעולה בין הפרטים, הקהילות, הרשויות המקומיות, והמדינה יאפשר ליצור תחושת שייכות ולהגדיל את הלכידות החברתית בחברה. 

הרשויות המקומיות יהפכו לשחק משמעותי ויקבלו אחריות לבינוי קהילות ולבניית הלכידות והחוסן החברתי, לא עוד החלטות מעל הראש של המנהיגים המקומיים, או בירוקרטיה מיותרת שמונעת את התאמת השירותים לצרכי התושבים. 

 

מדינת ישראל של המאה ה-21, אינה עוד מדינה זעירה כפי שהייתה בשנותיה הראשונות, אז מנתה כ-800 אלף תושבים, היא מדינה המונה קרוב לעשרה מיליון תושבים. זוהי מדינה בעלת מגוון אוכלוסיות, הדורשות הכרה בייחודיותן, בזוהתן ובתרבותן אשר יכול לבוא לידי ביטוי בקהילות ובמרחבים המקומיים. מתוך חיזוק הקהילתיות, תגבר תחושת השייכות והחיבור למקום, ויחד עם זה תעלה המעורבות האזרחית. הפעילויות המשותפות בין הקבוצות השונות התוך המרחבים המקומיים ובין רשויות מקומיות סמוכות, יכול להגביר את הלכידות אשר חסרה לנו מאוד, בייחוד בימים אלה.


הנכם מוזמנים לקרוא עוד ולהעמיק במתווה הפתרון המלא או בתקציר המנהלים

 

אנו קוראים לכם להצטרף אלינו לדרך על מנת לקדם את המתווה ולהבטיח שייושם בפועל תוך שמירה על העקרונות העומדים בבסיסו.

השותפים שלנו

מאגרי מידע

מאגר מידע

סוגיית זכאותם לעלייה של בני הפלשמורה

אוגדה ישראלית למען יהודי אתיופיה

מסמך אייקון-01.png

מצגת ועדת היגוי בנושא הממתינים 

פנימה (דצמבר 2019)

מסמך אייקון-01.png

שיתוף ציבור

פנימה רואה חשיבות אדירה ביצירת פתרונות מדיניות קונקרטיים וישימים בהשתתפות כלל חלקי החברה בישראל. 

מגוון דעות וקבלת פידבק כנה אודות הפתרון המוצע הכרחית לבנייה משותפת של אתוס ישראלי. 

bottom of page